איזה כיף לצאת לפעמים לטבע. איזה מזל שיש את פסח. וחגים בכלל.
למה תמיד כשמגיעים לאיזה מקום יפה ופסטורלי,
צורת התיישבות כזו או אחרת,
תמיד נאמר המשפט: "ווי איך בא לי לגור כאן..." אולי זה שגור רק אצל תל אביבים?
אולי זה שגור רק אצלי?
זה לא רק אצלי כי גם חברות שלי יאמרו את זה סביר להניח, ברגע הזה שננחת בעיירה ציורית או טבעית ופסטורלית,
כזו או אחרת.
אז יצאנו לטבע החברות (בהרכב יחסית מצומצם) - יום שבת - בין חג ראשון לשני.
בתכנית: קמפינג
שקוצר ליום טיול אחד.
שקוצר למציאת מקום יפה (הר הטייסים ליד ירושלים) , מנגל, קצת רביצה והביתה.
להלן תיעוד:
מה צריך יותר מזה?
תאמינו לי, לינה זה פרוצדורה וזה אוהלים זה אוכל מחצלות תאורה גזייה...
לנו אין כלום. בעצם זה לא מדוייק. מי שיש לה בנזוג אז לו יש דברים. ובעצם להם יש.
דברים = ציוד קמפינג.
נראה לי שבא לי שבנזוגי שיחייה (שבדרך אליי כרגע.. מעניין איפה הוא ברגע זה?), יהיה אחד כזה שיש לו מלא דברים.
כולו עמוס בציוד קמפינג שווה! ברמה שאתה יוצא לטבע ועדיין הכי נח לך כי יש לך הכל!
ושיש לו חבר'ה מצחיקים שעושים קמפינגים מתוקתקים כאלה ומפנקים.
כי קמפינג לא מתוקתק יכול להיות סיוט.
ברמה של בכי, חוסר נוחות, רצון לחזור הביתה.
מאידך קמפינג מתוקתק זה עולם אחר, צימר בלי כסף. מדהים.
והמסקנה היא : אני בעד קמפינגים, אוהבת אותם!
אבל אך ורק כאלה עשויים למשעי. יש להוציא מהחוק קמפינגים פרטצ'ים. מיותר.
אני אנצל את הפוסט ואת זה שהגענו עד כה (אתם ואני)
בכדי לספר לכולם ולמי שלא ראה ושמע,
אודות הסטודיו שלנו (של גל ושלי) המדהים, שחנך את שמו השבוע
קוראים לו : אדרבא ו אדרבא | סטודיו לצילום ועיצוב
ויש לו לוגו נפלא
וכך הוא יצא לאוויר העולם: בשילוב עם חג הפסח:
אז האתר שלנו בבנייה (כן כן)
וגם עוד הרבה הפתעות ומוצרים של הסטודיו.
וגל ואני מוכנות מאי פעם להפעיל קיטור ולהתחיל להוציא לעולם עבודות עם החותמת של אדרבא ו אדרבא, של גל ושלי.
אז עולם יקר אנחנו לשרותך.
ולחיי הספינות שבדרך
וחזרה לשגרה נעימה.
למה תמיד כשמגיעים לאיזה מקום יפה ופסטורלי,
צורת התיישבות כזו או אחרת,
תמיד נאמר המשפט: "ווי איך בא לי לגור כאן..." אולי זה שגור רק אצל תל אביבים?
אולי זה שגור רק אצלי?
זה לא רק אצלי כי גם חברות שלי יאמרו את זה סביר להניח, ברגע הזה שננחת בעיירה ציורית או טבעית ופסטורלית,
כזו או אחרת.
אז יצאנו לטבע החברות (בהרכב יחסית מצומצם) - יום שבת - בין חג ראשון לשני.
בתכנית: קמפינג
שקוצר ליום טיול אחד.
שקוצר למציאת מקום יפה (הר הטייסים ליד ירושלים) , מנגל, קצת רביצה והביתה.
להלן תיעוד:
מה צריך יותר מזה?
תאמינו לי, לינה זה פרוצדורה וזה אוהלים זה אוכל מחצלות תאורה גזייה...
לנו אין כלום. בעצם זה לא מדוייק. מי שיש לה בנזוג אז לו יש דברים. ובעצם להם יש.
דברים = ציוד קמפינג.
נראה לי שבא לי שבנזוגי שיחייה (שבדרך אליי כרגע.. מעניין איפה הוא ברגע זה?), יהיה אחד כזה שיש לו מלא דברים.
כולו עמוס בציוד קמפינג שווה! ברמה שאתה יוצא לטבע ועדיין הכי נח לך כי יש לך הכל!
ושיש לו חבר'ה מצחיקים שעושים קמפינגים מתוקתקים כאלה ומפנקים.
כי קמפינג לא מתוקתק יכול להיות סיוט.
ברמה של בכי, חוסר נוחות, רצון לחזור הביתה.
מאידך קמפינג מתוקתק זה עולם אחר, צימר בלי כסף. מדהים.
והמסקנה היא : אני בעד קמפינגים, אוהבת אותם!
אבל אך ורק כאלה עשויים למשעי. יש להוציא מהחוק קמפינגים פרטצ'ים. מיותר.
אני אנצל את הפוסט ואת זה שהגענו עד כה (אתם ואני)
בכדי לספר לכולם ולמי שלא ראה ושמע,
אודות הסטודיו שלנו (של גל ושלי) המדהים, שחנך את שמו השבוע
קוראים לו : אדרבא ו אדרבא | סטודיו לצילום ועיצוב
ויש לו לוגו נפלא
וכך הוא יצא לאוויר העולם: בשילוב עם חג הפסח:
אז האתר שלנו בבנייה (כן כן)
וגם עוד הרבה הפתעות ומוצרים של הסטודיו.
וגל ואני מוכנות מאי פעם להפעיל קיטור ולהתחיל להוציא לעולם עבודות עם החותמת של אדרבא ו אדרבא, של גל ושלי.
אז עולם יקר אנחנו לשרותך.
ולחיי הספינות שבדרך
וחזרה לשגרה נעימה.
